‏הצגת רשומות עם תוויות דירוג מעלה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות דירוג מעלה. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 26 ביוני 2016

"קבלת השונה היא אינה מגבלה – זו הזדמנות"


תאיר רז התקבלה לעבודה בחברת החשמל במסגרת העסקת בעלי מוגבלויות. מאיר אשכנזי קלט אותה כמנהל עם חששות שמהר מאוד התבדו. תאיר: "העבודה בחברת החשמל מוסיפה לי יותר בטחון עצמי המנהלים שלי הם כמו אבא ואמא בשבילי". מאיר: "תאיר פקחה את עיניי ואת הסתכלותי על השונה והאחר. היא לימדה אותי והאריכה את סבלנותי לגבי ראיית השונה והאחר". פוסט זה מפורסם במסגרת שבוע האחריות החברתית בישראל לקראת פרסום דירוג "מעלה", להערכה והטמעה של מחויבות חברתית בארגונים


תאיר רז ומאיר אשכנזי*

איור שציירה תאיר רז

תאיר:
מהיום הראשון שהתקבלתי לעבודה הרגשתי שייכת שכל העובדים הם המשפחה שלי.
אני מתעוררת בבוקר בכיף, אוהבת את העבודה ואת כל מה שאני עושה וזה מוסיף לי יותר בטחון עצמי – מה שלא הרגשתי בתיכון וגם בשירותי בצה"ל.
העבודה בחברת החשמל מעניינת במיוחד ובמחלקת התשלומים בפרט.
העבודה מאתגרת אותי וזה גורם לי ללמוד דברים חדשים. המנהלים שלי הם כמו אבא ואמא בשבילי ודואגים לכך שיהיה לי נוח בעבודה ושאני ארגיש שייכת למקום וזה מקנה לי בטחון.
אני מקווה שבעתיד יתאפשר לי להתקדם – יש לי הכל בעבודה: סיפוק, שמחה, צחוקים וגם רצינות.
האוכל בחברת החשמל הוא טוב ולא חסר לי כלום.
ולסיום – אני מאחלת לכל מנהלי ועובדי חברת החשמל באשר הם – הצלחה!


מאיר:
בתחילת עבודתה של תאיר רז במחלקה שלי קיבלנו עובדת עם חששות וחוסר בטחון שלה – תהיות כיצד תתקבל ותשתלב. ממש כמו כל עובד חדש.
כמובן היו גם חששות מצדנו כיצד לקבלה, לשלב אותה וללמד אותה והאם נוכל להתמודד עם עובדת בעלת מוגבלות.
לשמחתי עובדי המחלקה שידרו לה פתיחות ושוחחו עימה בחופשיות. מה שגרם לתאיר להעלאת הביטחון האישי ולהסרת חששותיה. הדבר התבטא כמעט מיד בהתנהגותה ובשיחות שניהלה עם העובדים.
כיום  עלתה תחושת הביטחון שלה: היא מדברת ומדברת, מחייכת, קולטת את העבודה ומקבלת על עצמה אחריות  תוך גילוי ביצועים איכותיים - תאיר חביבה על כל עובדי המחלקה המקבלים אותה כשווה אליהם ולא שונה.
מבחינתי תאיר פקחה את עיניי ואת הסתכלותי על השונה והאחר. אפשר לומר כי היא לימדה אותי  והאריכה את סבלנותי לגבי ראיית השונה והאחר.
אני מרגיש שהשילוב של העובדת תאיר במחלקתנו זימנה לחברי המחלקה השווים הפריה הדדית, התפתחות אישית וחברתית והתנסות במימוש ערכים כמו: מתן כבוד לשונה, קבלת האחר וללכידות חברתית.
אני רואה חשיבות רבה בהעצמה של אנשים עם מוגבלויות ושל החברה המעסיקה אותם ומעניקה להם בית. לתפיסתי, ערכים של שוויוניות, קבלה והכלה הדדית הם ערכי יסוד חשובים, וכאשר אנו פועלים מתוך אמונה זו, ניתן להתגבר על כל החסמים והמכשולים.
באופן טבעי אנו נוטים לשהות בחברת אנשים הדומים לנו. שילובם של אנשים עם מגוון צרכים ויכולות מקדם חשיבה מחוץ לקופסה ומציאת פתרונות יצירתיים. העסקת אנשים עם מוגבלויות כבר מזמן איננה רק הדבר הנכון לעשות כאדם וכמעסיק - במרבית המקרים העסקתם  משתלמת לכלל החברה:
כשאנו משלבים אנשים עם מוגבלויות בחברה אנו מקדמים סובלנות, פתיחות, יצירתיות וחדשנות, תורמים ליצירת סביבת עבודה נעימה ומרוויחים עובדים מרוצים ומחויבים יותר.
אין ספק  שאנחנו עושים את הדבר הנכון עבור העובדים, הקהילה, החברה והמדינה.

* מאיר אשכנזי מנהל מחלקת שכר וגמלאות במרחב הדרום של חברת החשמל.
תאיר רז עובדת במחלקת שכר וגמלאות במרחב הדרום, בניהולו של מאיר אשכנזי, בחברת החשמל






סביבת עבודה בעלת רגישות ומודעות חברתית

רחלי אהרונוף לא יכולה לדבר בטלפון עקב לקוי השמיעה שלה. אבל זה לא מונע ממנה בשום צורה לתפקד ככל אחד מהעובדים באגף הביקורת של חברת החשמל. להפך – " הציפיות שלהם ממני, מבחינת ההספק, העמידה ביעדים ואיכות העבודה, הן כמו מכל עובד אחר במחלקה: "מעסיקים רבים בשוק העבודה חוששים לגייס עובדים בעלי לקות שמיעה - חברת החשמל בולטת כסביבת עבודה בעלת רגישות ומודעות חברתית, שמצליחה לראות את הפוטנציאל הגלום באנשים". פוסט זה מפורסם במסגרת שבוע האחריות החברתית בישראל לקראת פרסום דירוג "מעלה", להערכה והטמעה של מחויבות חברתית בארגונים

 רחלי אהרונוף*



נולדתי וגדלתי ברעננה ואחרי שירות צבאי בחיל הים, סיימתי תואר ראשון ושני בתקשורת וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית. לאחר מכן עבדתי במשרד התקשורת, באגף הפיקוח על השירות לצרכן ובמועצה לכבלים ולוויין.
לאגף הביקורת הפנימית ונציבות תלונות הציבור של חברת החשמל הגעתי לפני ארבע שנים, לאחר סדרת מבחנים וראיונות, במסגרת פעילותו הברוכה של עמית אוברקוביץ, המשמש כיום סמנכ"ל משאבי אנוש וארגון, אשר פועל לשילוב עובדים עם מוגבלויות בחברה.
במסגרת העבודה, אני עוסקת במגוון רב של נושאים הנוגעים לעבודת החברה ולהתנהלות שלה מול הלקוחות. העבודה השוטפת שלי מתבצעת מול כלל המחוזות ואגפים שונים בחברה, כמו גם מול גורמי חוץ, כמו הרשות לשירותים ציבוריים-חשמל, משרד מבקר המדינה ומשרד התשתיות הלאומיות. במקביל, אני לומדת את עבודת הביקורת הפנימית, תוך כתיבת דו"חות ביקורת וביצוע מעקב החלטות.
החל מהיום הראשון שלי בעבודה, היחס אליי מצד הנהלת הביקורת הפנימית ומצד מנהל מחלקת נציבות תלונות הציבור, שמוליק שץ, שגם קלט אותי לעבודה, היה כאל שווה בין שווים. הם הבהירו לי כי הציפיות שלהם ממני, מבחינת ההספק, העמידה ביעדים ואיכות העבודה, הן כמו מכל עובד אחר במחלקה. ההשתלבות בעבודה מול עובדים שלא הכרתי קודם, דרשה לעיתים הסתגלות מצד העובדים מולי, מכיוון שאני קוראת שפתיים ולא מדברת בטלפון, אבל אחרי שהכירו אותי, נוצרו בינינו מהר מאוד יחסי אנוש טובים והחששות שהיו לחלקם מבעיית התקשורת מולי נעלמו.
העבודה השוטפת שלי מתנהלת בדואר אלקטרוני, במסנג'ר, במסרונים ובפגישות פנים אל פנים. כשאני מגיעה לישיבות, אני יושבת במקום שאני יכולה לראות ממנו את כל שאר היושבים לשולחן ולקרוא את השפתיים שלהם וכך אני יכולה לקחת חלק פעיל בפגישה.
מתוך החוויה האישית שלי, מעסיקים רבים בשוק העבודה חוששים לגייס עובדים בעלי לקות שמיעה, או מגבלות אחרות. מהבחינה הזו, חברת החשמל בולטת כסביבת עבודה בעלת רגישות ומודעות חברתית, שמצליחה לראות את הפוטנציאל הגלום באנשים, מעבר למגבלות ומשלבת אותם בהצלחה.


* רחלי אהרונוף עובדת בחברת החשמל באגף הביקורת הפנימית ונציבות תלונות הציבור

שווה בין שווים


ענבל גנפול-שוורץ מתארת את סביבת העבודה שלה בחברת החשמל כ"משפחה מחבקת, מחייכת ואוהבת" שתמיד נכונה לעזור לה. " אני קמה כל בוקר בתחושה של כייף ושמחה, הולכת למקום שהוא בית שני עבורי, לתרום ולהירתם, בחברה נעימה ואוהדת מעין כמותה". פוסט זה מפורסם במסגרת שבוע האחריות החברתית בישראל לקראת פרסום דירוג "מעלה", להערכה והטמעה של מחויבות חברתית בארגונים
 

ענבל גנפול-שוורץ* 



הגעתי לחברת החשמל עם המון אמביציה וצפייה, מיד התקבלתי לתוך משפחה מחבקת, מחייכת ואוהבת.
מיותר לציין שכלל לא הרגשתי מוגבלת, אלא שווה בן שווים, רגילה בן רגילים, שמחה בן שמחים.
חברי לעבודה תמיד נכונים לעזור לי, לדוגמא: באחד המשימות שהוטלה עליי, חלק ממנה דרש קיפול מכתבים רבים למעטפות. היה ברור לכל עובדי המחלקה (כולל מנהלת המחלקה) שהם נרתמים לעזור לי ולוקחים על עצמם את החלק הזה של המשימה.
במטלה שדורשת מיומנות שעלולה להיות קשה עבורי, במקום לחשוב למה לא אוכל לעשות זאת מתייעצים איתי בכדי למצוא אפשרות איך כן אוכל לעשות זאת.
אני קמה כל בוקר בתחושה של כייף ושמחה, הולכת למקום שהוא בית שני עבורי, לתרום ולהירתם, בחברה נעימה ואוהדת מעין כמותה.
בכל בוקר אני עוזבת את משפחתי האהובה ופשוט מגיעה למשפחתי השנייה.
בקיצור זכיתי, ובטוחה שאמשיך לזכות.

* ענבל גנפול-שוורץ, עובדת חברת החשמל במחלקת משאבי אנוש באגף הייצור


תהליך של הפריה הדדית המניב פירות של חברות שותפות ודאגה


כמנהלת, ורדה ששון, מודה שתהליך הקליטה וההשתלבות של עובדים בעלי מוגבלויות אינו תמיד קל וחלק. לא פעם נדרשים מלווים מומחים לתהליך. אבל בסופו של תהליך "היא מהווה חלק מארגן ופעיל התורם את חלקו להצלחות". בעקבות העובדת הראשונה כבר גויסו עוד ועוד עובדים דומים, שקוצרים מחמאות רבות. פוסט זה מפורסם במסגרת שבוע האחריות החברתית בישראל לקראת פרסום דירוג "מעלה", להערכה והטמעה של מחויבות חברתית בארגונים

ורדה ששון*



חברה אשר חורטת על דגלה את הזכות המוסרית לפעול למען הזולת במגוון רבדים, יוצרת סביבה טבעית לתעסוקה עבור עובדים ממגזרים שונים, בהם  עובדים עם מוגבלות.

מחלקת משאבי אנוש בניהולי שמחה לקחת חלק במפעל חשוב זה ולאחר תהליך מיון קצר, מלווה בחששות רבים (ומובנים) נקלטה עובדת ראשונה במחלקה: עובדת זו בעלת לקות למידה, השתלבה חברתית במהירות וגרמה למנהלים רבים במגזר, לבקש קליטת עובדים מקבילים לה במחלקותיהם - מהלך שנענה במהירות בשיתוף מחלקת הרווחה, וחטיבת משאבי אנוש וארגון.

כיום מהווה העובדת חלק אינטגרלי במחלקה ויש לה מטלות קבועות משלה, שאינן דורשות פיקוח מיוחד, או ליווי צמוד. מצב זה הינו פרי השקעה של כל עובדי המחלקה, אשר אימצו אותה אל ליבם. חשוב לומר, כי תהליך הקליטה וההשתלבות במחלקה לא היה קל, למרות הליווי הצמוד, היעיל ואוהב של ארגון ניצ"ן אונים אשר ליווה, הן את העובדת והן את עובדי המחלקה וסייע רבות בהכוונת כל הצדדים הנוגעים בדבר. החיצוניות המטעה של הנערה עורר טעויות בתפיסת בגרותה, עובדה שגררה סיטואציות התנהגותיות מורכבות שדרשו תשומת לב ומשאבים מרובים.

לעיתים, נדמה היה, כי מצבים מסוימים הינם פרי התנהגות מכוונת – אך בעזרת הנחיית המלווה המקצועית מטעם ניצ"ן אונים שהכיר והבין את קשייה של העובדת, ולווי הסברים וייעוץ שלה לעובדי המחלקה, סייעו בהבנה הדדית של שני הצדדים. במהלך ההכשרה נדרשה הכוונה והדגמה של נורמות התנהגות הנהוגות ומקבלות בחברה, שכללו בין היתר סגנון לבוש בעבודה והתנהגות כללית.

כיום, שש וחצי שנים אחרי קליטתה, העובדת מהווה חלק מהותי במחלקה ושותפה לכל פרויקט ואפילו ימי גיבוש מחלקתיים, שבהתחלה הסתייגה מהשתתפות בהם. היא מהווה חלק מארגן ופעיל התורם את חלקו להצלחות. כנערות רבות בגילה,  היא מחוברת לעולם האופנה, ותורמת מעצותיה לפורטל הנשים – עוד עובדה המאשרת ומתקפת את התערותה והשתלבותה המלאים.

הצלחת השתלבותה של העובדת  במחלקה הניב קליטה "טבעית" של עובדת נוספת בעלת מגבלה פיזית.  מיומה הראשון במחלקה השתלבה עובדת זו במחלקה והיוותה חלק מכולנו. כבר כעת, פחות משנה מתחילת עבודתה היא קוצרת מחמאות רבות, שולטת היטב בעבודתה ומספקת הישגים למחלקה. שני עובדים נוספים נקלטו ליחידות שונות. הם עושים חיל בעבודתם, מומלצים לקידומים בהגדרותיהם ומשתלבים הן מקצועית והן חברתית.  

תהליך הקליטה של עובד עם מוגבלות, הינו למעשה תהליך קליטה משולב של כלל הגורמים השותפים לתהליך – זהו תהליך של הפריה הדדית המניב פירות של חברות, שותפות ודאגה.


* ורדה ששון מנהלת מחלקת משאבי אנוש באגף הייצור דרום, חברת החשמל

אתם יודעים איזה כיף זה לקום בבוקר כשיש לך סיבה ומטרה?

עו"ד ולאדי גור ארי משמש עורך דין בחטיבת רגולציה קשרי ממשל ותקשורת. כלוקה בשיתוק מוחין הוא מגיע יומיום למשרד על כסא הגלגלים אליו הוא מרותק: "ל- 880 אלף אנשים עם מוגבלות, החיים בישראל אין את ההזדמנות הזו להכיר, לחוות או סתם לרכל על הבוס בעבודה. נשללת מהם  הזכות להשתכר. אני גאה  לעבוד בחברה שחרטה על דיגלה את שילובם בעבודה של האנשים עם המוגבלות ומקווה שחברות נוספות יצטרפו  למשימה הלאומית הזו". פוסט זה מפורסם במסגרת שבוע האחריות החברתית בישראל לקראת פרסום דירוג "מעלה", להערכה והטמעה של מחויבות חברתית בארגונים


עו"ד ולאדי גור ארי*



רבים מאתנו קמים בבוקר מתארגנים, מתניעים את הרכב יוצאים לעבודה מגיעים למשרד, שותים את כוס הקפה שלהם, יוצאים לפגישות ובכלל לא שמים לב לעובדה, שככה סתם על הדרך, במקום העבודה, הם  מכירים אנשים חדשים, יוצרים  קשרים חדשים, ואפילו מתאהבים ומקימים משפחה.

ל- 880 אלף אנשים עם מוגבלות, החיים בישראל אין את ההזדמנות הזו להכיר, לחוות או סתם לרכל על הבוס בעבודה. נשללת מהם  הזכות להשתכר  -  כן, פשוט לקבל שכר בעד העבודה.

אתם יודעים איזה כיף זה לקום בבוקר כשיש לך סיבה ומטרה?

אתם  יודעים  איזה כיף זה לצאת בערב למסעדה ולא לפחד  לקבל את החשבון בסוף הארוחה?

זה גם מאוד נחמד כשהבוס שלך מפרגן לך ואומר "כל הכבוד על העבודה שעשית"  או  מעיר לך הערות כדי שתלמד ותשתפר. יש אנשים עם מוגבלות, שמעולם לא חוו את ההרגשה הזו!

הידעתם? המשק שלנו מפסיד חמישה מיליארד שקלים בכל שנה מעצם העובדה שאנשים עם מוגבלות אינם עובדים. המשק שלנו מפסיד אנשים עם מוגבלות, שיכולים לעבוד ולתרום לחברה. ואני מכיר אותם אישית  - הם כולם חברים שלי. 

אני גאה  לעבוד בחברה שחרטה על דיגלה את שילובם בעבודה של האנשים עם המוגבלות ומקווה שחברות נוספות יצטרפו  למשימה הלאומית הזו.




*עו"ד ולאדי גור ארי משמש עורך דין בחטיבת רגולציה קשרי ממשל ותקשורת בחברת החשמל. בנוסף, הוא ממנהלי עמוד הפייסבוק סיכוי שווה להעסקת בעלי מוגבלויות.