היום לפני: אוגוסט 1938 הוקמה תחנת הכוח רדינג א' בתל אביב

בחודש אוגוסט 1938, בעיצומן של מאורעות תרצ"ו – תרצ"ט החלה לפעול בסמוך לשפך הירקון תחנת הכוח הקיטורית 'רדינג א'. התחנה נשאה את שמו של הלורד רופוס אייזיק רדינג, משפטן ומדינאי בריטי ויושב ראש חברת החשמל לארץ ישראל בשנים 1926 – 1935. בתחנה זו פעלו שני טורבו-גנראטורים בהספק של 12 מגוואט כל אחד ובשנת 1948 נוספה בה יחידת ייצור בכושר ייצור זהה בן 12 מגוואט.

כהרגלו בתכנון מבני חברת החשמל באותן שנים ומתוך מודעותו הרבה לאסתטיקה אדריכלית, הקדיש מנהל החברה פנחס רוטנברג מאמצים ותשומת לב מרובה בתהליך הקמת מבנה 'רדינג א'. המבנה, על אולם הכניסה וגרם המדרגות הרחב שבו, המוביל לאולם הייצור המרשים של התחנה, הפך ברבות הימים לאחד מנכסיה של האדריכלות המודרנית בארץ ישראל והוא נחשב לאחד המבנים היפים של תקופתו.

תחנת הכוח רדינג א' פסקה לפעול בשנת 1970. ברבות הימים, שיקמה חברת החשמל את המבנה המיוחד והותירה בו את החלל המרכזי, המרשים ביופיו, ובו הרצפה המקורית, הטורבינות והדוודים. לאחר השיקום הועידה החברה את המקום לטובת הקהילה. מאז שנת 1998 התקיימו בו תערוכות ושאר פעילויות תרבות ואמנות אשר איפשרו לציבור להתרשם מאיכויות התכנון והבנייה שאפיינו את חזונו של רוטנברג ואת חברת החשמל, מראשית דרכה.

הצילומים ההסטוריים של אתר רדינג א: באדיבות ארכיון חברת החשמל

היום לפני: אוגוסט 1927 הוקמה תחנת הכוח נהריים

נהריים - תחנת-הכוח ההידרו-אלקטרית, במפגש הנהרות ירדן וירמוך, הייתה נקודת-ציון על מפת ארץ-ישראל. העבודות להקמתה החלו בחודש אוגוסט -1927, על-ידי פנחס רוטנברג, מייסד חברת החשמל והיא היוותה את אחד המפעלים החלוציים הרבים של חברת החשמל וללא ספק הידוע שבהם.

נהריים - שם שהעביר התרגשות ורטט ביישוב היהודי בארץ-ישראל מעת שהחלה לייצר חשמל ב-1932 ובמשך כ-16 שנים (1932 - 1948).

נהריים - שם שאמר המון: חלוציות, הקרבה, תרומה לבניין הארץ, התגברות על איתני הטבע, ייצור חשמל באמצעות כוח המים בשביל כל תושבי הארץ.

נהריים הייתה מושג ויותר מכך. נהריים הייתה מותג. היהלום שבכתר חברת החשמל. מכל קצות הארץ, ואף מהעולם הגדול, באו לראות את הפלא: איתני הטבע בשירות המפעל הציוני, והכל בניצוחו של "מר חשמל", "הזקן מנהריים", הלוא הוא פנחס רוטנברג, האיש שהיה לאגדה עוד בחייו.

סיפורה של נהריים הגיע לקיצו ב-1948, עת נפלה התחנה בידיו של הלגיון, עם ראשיתה של מלחמת העצמאות. שנים רבות לאחר מכן לא ניתן היה להגיע לשרידיה. עובדי המפעל, בני משפחותיהם וילדי נהריים - יכלו רק להתגעגע למחוזות ילדותם, מהם נקרעו באחת באישון לילה. הגעגועים העזים, הכמיהה והחלום בסתר - החזירו אותם בסופו של דבר לביקור יוצא דופן, שודאי לא יישכח עוד שנים.

מינשר של פ. רוטנברג לעובדיו לקראת העלייה על הקרקע בנהריים: 

 "עבודות הירדן התחילו.

מפעל זה הוא האמצעי היותר חשוב לתחיית עמנו וארצנו.

שוו זאת לנגדכם תמיד.

זכרו כי אדמה זו שאנו דורכים עליה ומים קדמונים אלה שאת שלוותם אנו מדריכים, היו מאלפי שנים ועודם כיום, קדומים בעיני האנושות בכלל ובעיני היהודים בייחוד.

אל מקומות אלה, העזובים מאלוהים והשוממים מאדם, אתם עומדים להביא חיים ותרבות. צריך שכל אחד ואחד בכם יהיה ראוי לזכות ולכבוד הגדולים להשתתף בעבודה זו. דרושים לא רק שריריו, כי אם נפשו ומאודו של כל אחד מכם.

אני בטוח שתקדישו לעבודה את המיטב שבכם."

עלו !

וכמה תמונות של אתר תחנת הכוח נהריים מאותה תקופה: באדיבות ארכיון חברת החשמל לישראל