"נתיב האור" - דרך חיים נבונה בסביבת חשמל

 במלאת עשור לתוכנית נתיב האור, הופק סרטון לילדים, במטרה לגייסם כשגרירי התוכנית ולתת להם כלים להעברת מסרים לבטיחות ולחיסכון בחשמל. הסרט המאויר מלווה בקריינות מותאמת לקהל הצעיר

במלאת עשור לפעילות התוכנית נתיב האור של חברת החשמל ועל מנת לקדם את התוכנית ולהפעילה ברמה המיטבית, הפיקו לאחרונה במחלקה לתקשורת שיווקית באגף השיווק-חטיבת הלקוחות, סרטון אנימציה שמעביר לילדים את המסר בקצרה, את חשיבות תפקידם כשגרירים וכסוכני שינוי בחברה ובכלל.

בסרטון מוצגות דרכים לבטיחות בחשמל – איסור למגע בין מים וחשמל, זהירות ממגע עם ארונות חשמל ואיסור טיפוס על עמודי חשמל.

בנוסף, מוצגות בסרט דרכים מגוונות לחיסכון בחשמל  כמו כיבוי אורות עם יציאה מהחדר, כיבוי המחשב בלילה, עם סיום העבודה, כיוון מזגן חל- 25 מעלות, תליית כביסה במקום ייבוש במכונה ועוד. 

הסרט מוגש לילדים כסרטון מצוייר באיורים ובקריינות מלווה מותאמת לקהל הצעיר.

נשמח שגם ילדי העובדים יצפו בסרטון וישמשו גם הם כשגרירים.

"נתיב האור" היא תכנית חינוכית-חברתית-קהילתית של חברת החשמל, הפועלת כבר מעל לעשור שנים בשיתוף פעולה עם משרד החינוך ומרכז השלטון המקומי באמצעות הרשויות המקומיות.

התוכנית מחנכת להתנהגות בטיחותית ונבונה בסביבה צורכת חשמל, לשימוש מושכל בחשמל וחיסכון באנרגיה, לאחריות, למעורבות חברתית, למנהיגות צעירה ולאכפתיות תוך הפקדת האחריות לנושא בידי הילדים כסוכנים לשינוי תרבות התנהגות.

בתוכנית פועלים כיום כ-250 מדריכים, עובדי חברת החשמל. עד היום במהלך השנים כמיליון ילדים השתתפו בסדנאות "נתיב האור".

עובדים בלב ים וחשופים לטילים

שמואל הבדלה משמש אחראי משמרת במזח הפחם של תחנת הכוח רוטנברג של חברת החשמל באשקלון. הוא ועובדי המזח אחראים על אספקת פחם שוטפת לתחנת הכוח - על מנת לייצר חשמל. בימים אלה הם חשופים לטילים המשוגרים מרצועת עזה, וללא יכולת להתגונן. הכל כדי להמשיך ולספק חשמל זמין ואמין לתושבי המדינה. זהו סיפורו בגוף ראשון

שמואל הבדלה*

 חשופים בלב ים. מסוף הפחם בתחנת הכוח ברוטנברג. צילומים: יוסי וייס

שמי שמואל הבדלה בן 48 נשוי לעליזה ואב לארבע ילדים, עובד בחברת החשמל משנת 88 (26 שנה), וביצעתי תפקידים שונים ומגוונים בתחנת הכוח רוטנברג שבאשקלון.

היופי בהקמת תחנת כוח הוא היכולת להיות מעורב בעשיה שאת תוצאותיה רואים במשך השנים, ומרגישים חלק בלתי נפרד ממנה.

כיום אני אחראי משמרת במזח ואחראי על פריקת פחם מהאוניה שאותו מבצעים במקצועיות רבה בכול משמרת ארבעה מפעילים - שניים בכול עגורן, עובדי אחזקה, מפקחים, ומנהלים נוספים.

בימים האחרונים אנחנו נמצאים שוב פעם בחזית מתמודדים עם ירי טילים מכיוון עזה, וירי טילים של כיפת ברזל, כאשר אנחנו נמצאים באמצע  - סופגים הדיי פיצוצים ואזעקות, ומידי פעם גם נפילות של טילים ממש ממש קרוב אלינו. וכל זאת כאשר לנגד ענינו המשימה החשובה מכל - להמשיך ולספק פחם לתחנה. ובין אזעקה אחת לשנייה מנסים להגן על עצמנו.

העבודה בשיגרה היא בים פתוח - יום ולילה 2 ק"מ בלב ים, על מנופי ענק בגובה 35 מטר מעל האוניה - עובדה שלא משאירה לנו יותר מידי זמן להתגונן וזאת בעקבות קירבתנו לירי הטילים מה שמעמיד אותנו בצל הסכנה באופן תמידי.  למרות זאת, עובדי המזח מרגישים את המחוייבות והאחריות הרבה שמונחת על הכתפיים להמשיך ולספק חשמל זמין ואמין - המוצר החיוני ביותר לתושבי מדינת ישראל.

דרך אגב בדיוק עכשיו 02:00 בלילה, באמצע עבודה אינטנסיבית, יש אזעקה וירי בים ובאוויר  - לא להאמין באיזה מציאות אנחנו חיים. ואנחנו ממשיכים לעבוד כאילו זה קורה במקום אחר....

*שמואל הבדלה הוא אחראי משמרת במזח הפחם של תחנת רוטנברג של חברת החשמל באשקלון