היו לי 10 שניות בלבד לתפוס מחסה

מישל דהן יצא היום עם צוות של מחוז הדרום של חברת החשמל על מנת לתקן שנאי שנפגע מטיל באזור הדרום. התחלנו לעבוד על ההחלפה שלו לשנאי חדש – ותוך כדי שמענו התראת "צבע אדום". נשכבנו כולנו בשטח הפתוח, מתחת לכלי הרכב הממוגנים ושמענו את הפיצוץ. זהו סיפור בגוף ראשון

מישל דהן*

תחת מטח טילים. צילומים: מישל דהן

יצאנו עם צוות לתיקון שנאי שנפגע באזור הדרום, סמוך לרצועת עזה. הפגיעה בשנאי גרמה לו לחור עצום, כתוצאה ממנו מספר ישובים בסביבה לא קיבלו אספקת חשמל.

לאחר שקיבלנו הנחיות מאיש הביטחון האזורי, יצאנו לשטח, כשאנחנו בלבוש ממוגן – קסדות ושכפ"צים ובכלי רכב ממוגנים. הגענו וראינו את הפגיעה הקשה בשנאי.

התחלנו לעבוד על ההחלפה שלו לשנאי חדש – ותוך כדי שמענו התראת "צבע אדום".

זה לא כמו בבית ברמת גן, שם יש לי דקה וחצי להגיע למקלט – כאן היו לי 10 שניות בלבד לתפוס מחסה. נשכבנו כולנו בשטח הפתוח, מתחת לכלי הרכב הממוגנים ושמענו את הפיצוץ.

על במות ההרמה, בגובה של 20 ומשהו מטרים, היו כמה עובדים שנתקעו שם – לא היה מספיק זמן להוריד אותם, והם נשכבו על במת ההרמה, באמצע שטח פתוח.

אחרי הפיצוצים המשכנו לעבוד.

באמצע העבודה שמענו את יציאת הטילים מעזה לכיוון המרכז. זה הרגע שבו אני חושב על המשפחה שלי, על הילדה...

אבל לא פחדנו. למרות הקירבה, ולמרות קולות הפיצוצים, כשנמצאים בעבודה אתה עסוק. בבית יותר מפחיד – כי אתה עסוק רק בלרדת למקלטים ולשמור על המשפחה.

* מישל דהן הוא עובד מחלקת רכב ייעודי דרום, באגף התחבורה, אגף ארגון, לוגיסטיקה, בטחון ומל"ח של חברת החשמל 

עובדים בלב ים וחשופים לטילים

שמואל הבדלה משמש אחראי משמרת במזח הפחם של תחנת הכוח רוטנברג של חברת החשמל באשקלון. הוא ועובדי המזח אחראים על אספקת פחם שוטפת לתחנת הכוח - על מנת לייצר חשמל. בימים אלה הם חשופים לטילים המשוגרים מרצועת עזה, וללא יכולת להתגונן. הכל כדי להמשיך ולספק חשמל זמין ואמין לתושבי המדינה. זהו סיפורו בגוף ראשון

שמואל הבדלה*

 חשופים בלב ים. מסוף הפחם בתחנת הכוח ברוטנברג. צילומים: יוסי וייס

שמי שמואל הבדלה בן 48 נשוי לעליזה ואב לארבע ילדים, עובד בחברת החשמל משנת 88 (26 שנה), וביצעתי תפקידים שונים ומגוונים בתחנת הכוח רוטנברג שבאשקלון.

היופי בהקמת תחנת כוח הוא היכולת להיות מעורב בעשיה שאת תוצאותיה רואים במשך השנים, ומרגישים חלק בלתי נפרד ממנה.

כיום אני אחראי משמרת במזח ואחראי על פריקת פחם מהאוניה שאותו מבצעים במקצועיות רבה בכול משמרת ארבעה מפעילים - שניים בכול עגורן, עובדי אחזקה, מפקחים, ומנהלים נוספים.

בימים האחרונים אנחנו נמצאים שוב פעם בחזית מתמודדים עם ירי טילים מכיוון עזה, וירי טילים של כיפת ברזל, כאשר אנחנו נמצאים באמצע  - סופגים הדיי פיצוצים ואזעקות, ומידי פעם גם נפילות של טילים ממש ממש קרוב אלינו. וכל זאת כאשר לנגד ענינו המשימה החשובה מכל - להמשיך ולספק פחם לתחנה. ובין אזעקה אחת לשנייה מנסים להגן על עצמנו.

העבודה בשיגרה היא בים פתוח - יום ולילה 2 ק"מ בלב ים, על מנופי ענק בגובה 35 מטר מעל האוניה - עובדה שלא משאירה לנו יותר מידי זמן להתגונן וזאת בעקבות קירבתנו לירי הטילים מה שמעמיד אותנו בצל הסכנה באופן תמידי.  למרות זאת, עובדי המזח מרגישים את המחוייבות והאחריות הרבה שמונחת על הכתפיים להמשיך ולספק חשמל זמין ואמין - המוצר החיוני ביותר לתושבי מדינת ישראל.

דרך אגב בדיוק עכשיו 02:00 בלילה, באמצע עבודה אינטנסיבית, יש אזעקה וירי בים ובאוויר  - לא להאמין באיזה מציאות אנחנו חיים. ואנחנו ממשיכים לעבוד כאילו זה קורה במקום אחר....

*שמואל הבדלה הוא אחראי משמרת במזח הפחם של תחנת רוטנברג של חברת החשמל באשקלון

תוך שלושה ימים חזר החשמל למפעל שנפגע בשדרות

במפעל הצבעים שנשרף בשדרות פועלים עובדי החברה בכוחות משולבים לשיקום תחנת משנה פנימית שנפגעה כתוצא מנפילת רקטה במקום

שיקום מערכת החשמל במפעל שנפגע מרקטה בשדרות. צילומים: יוסי וייס

​

עם נפילת רקטה על מפעל הצבעים בשדרות והשריפה הגדולה שפרצה באזור ביום שבת, בצעו אנשי ההשגחה של אזור אשקלון ניתוק מיידי של החשמל באזור כדי לאפשר את פעולות הכיבוי. במקביל החלו בהשבת החשמל היכן שניתן באמצעות קווים חלופיים.

רק ביום ראשון בבוקר התאפשרה גישה למקום וצוותי חברת החשמל ביצעו בדיקה מקיפה להערכת הנזקים ברשת החשמל במקום. נמצא כי נפגעה תשתית המספקת חשמל לאזור התעשייה הדרומי, אך כבר ביום א' הוחזר החשמל לכל המפעלים באזור פרט לארבעה מבנים שנפגעו. בהמשך שונעו למקום שני גנרטורים המספקים חשמל גם לשלושה מן המבנים שנפגעו, פרט למפעל שנשרף שעדיין מושבת.

במפעל היתה תחנת השנאה פנימית אשר נשרפה כליל  וכתוצאה מכך נפגעו כבלי מתח גבוה ומתח נמוך המספקים חשמל למבנים בסביבה. מנהל אזור אשקלון, חיים לוי אמר כי "כל הגורמים בחברה התגייסו כדי לסייע לשיקום מהיר של תחנת ההשנאה במפעל. קבנו לוחות זמנים לעבודה של אנשי רת"ק (רשת תת קרקעית), מסגרים צבעים ועוד, ואנו מקווים שביום חמישי התחנה תחזור לעבודה. בכך למעשה תושלם עבודת השיקום של התחנה בשלושה ימי עבודה – מיום שני עד יום חמישי – שזה לוח זמנים מהיר במיוחד המהווה הישג משמעותי לכל הדעות".

יו"ר הדירקטוריון, אלולף מיל' יפתח רון-טל, סייר במקום ביחד עם מנהל האזור, חיים לוי, וראש עיריית שדרות, אלון דוידי.

סמנכ"לים ומנהלים נוספים הגיעו למקום ונפגשו עם העובדים, ואף התרשמו מן המיגונית שהציבה החברה במקום.

חיים לוי, מנהל אזור אשקלון, הדגיש שהעבודה בצל איום הטילים הינה, למרבה הצער, שגרת עבודה בקרב עובדי האזור.

יו"ר דירקטוריון חברת החשמל אלוף מיל. יפתח רון טל מסייר במפעל עם ראש עיריית שדרות, אלון דוידי (צילומים: יוסי וייס)

FOOTER HERE

"פתאום שמעתי פיצוץ גדול ואחריו שקט"

 כך מספרים יגאל שטרית ודוד מוסקוביץ, שני שכנים בבניין באשדוד, שניהם עובדי חברת החשמל. הפיצוץ היה בבית הסמוך וגרם נזק לדירותיהם. רק במזל אף אחד לא נפגע

הסיפור הזה מתחיל כמו דירה להשכיר. הסוף שלו שונה. טוב, אבל שונה:

יגאל שיטרית ודוד  מוסקוביץ', שניהם עובדים בחברת החשמל גרים בבית בן שתי קומות אחד מעל האחר. ביום חמישי האחרון, היום השני למבצע "עמוד ענן" היו שניהם בבית.

יגאל שטרית נשוי אב לשלושה, שחר (15) הדר (12) יאיר (8) . הוא גר באשדוד עובד בתחנת הכוח רוטנברג.

משפחת שטרית בבית לפני נפילת הטיל

"ביום חמישי קיבלנו הודעה שתחנת הכוח עובדת במתכונת שבת, כלומר רק אנשי משמרת עבדו בתחנה. בשעה 08:30 לערך נשמעה אזעקה, אחת מיני רבות וירדנו למקלט. אלא שהפעם שמענו פיצוץ חזק מאוד. כשיצאנו ראינו שהייתה נפילה סמוך לביתנו, ההרס היה גדול בסביבה ובבית שלנו התנפצו כל החלונות והנזק גדול. מאז, התחושה שהסכנה קרובה וממשית לא עוזבת אותנו, אני ואשתי נמצאים כל הזמן עם הילדים זה הזמן שלנו להיות יחד כמשפחה, זה חשוב לביטחון שלהם ולשקט שלנו".

הנזקים בבית משפחת שטרית באשדוד
(צילום: יגאל שטרית)

הנזקים בבית משפחת שטרית באשדוד
(צילום: יגאל שטרית)

הנזקים בבית משפחת שטרית באשדוד
(צילום: יגאל שטרית)

הנזקים בבית משפחת שטרית באשדוד
(צילום: יגאל שטרית)

הנזקים בבית משפחת שטרית באשדוד
(צילום: יגאל שטרית)

הנזקים בבית משפחת שטרית באשדוד
(צילום: יגאל שטרית)

הנזקים בבית משפחת שטרית באשדוד
(צילום: יגאל שטרית)

דוד מוסקוביץ גר באשדוד עובד בתחנת הכוח אשכול במשרד מהנדס התפעול, חדר פיקוד.

מוסקוביץ נשוי וילדיו בוגרים וגרים כבר מחוץ לבית. 

מוסקוביץ: "ביום חמישי בבוקר הייתי בבית, התכוננתי למשמרת של אחר הצהריים. פתחתי את כל החלונות ואווררתי את הבית לאחר לילה קשה שעבר עלינו. 

"נכנסתי להתקלח ובו בזמן הייתה אזעקה. לא הספקתי לצאת ולרדת למקלט. שמעתי פיצוץ גדול ואחריו שקט - שקט שהתחלף מהר מאוד באזעקות רכבים, צעקות ובהלת השכנים".

"הייתה פגיעה בבית סמוך, נזק גדול לרכוש. אצלנו בבית לא התנפץ אפילו חלון אחד כיוון שכל הבית היה פתוח ומאוורר – מזל גדול. כשאני בעבודה, חדר הפיקוד שבתחנה בו אני עובד, משמש חדר מוגן וכשיש אזעקה העובדים מגיעים לפה, כולם ברגעים אלו משתפים בדאגתם למשפחות בבית בזמן שהם עובדים בתחנה".

דוד מוסקוביץ בעבודה