היו לי 10 שניות בלבד לתפוס מחסה

מישל דהן יצא היום עם צוות של מחוז הדרום של חברת החשמל על מנת לתקן שנאי שנפגע מטיל באזור הדרום. התחלנו לעבוד על ההחלפה שלו לשנאי חדש – ותוך כדי שמענו התראת "צבע אדום". נשכבנו כולנו בשטח הפתוח, מתחת לכלי הרכב הממוגנים ושמענו את הפיצוץ. זהו סיפור בגוף ראשון

מישל דהן*

תחת מטח טילים. צילומים: מישל דהן

יצאנו עם צוות לתיקון שנאי שנפגע באזור הדרום, סמוך לרצועת עזה. הפגיעה בשנאי גרמה לו לחור עצום, כתוצאה ממנו מספר ישובים בסביבה לא קיבלו אספקת חשמל.

לאחר שקיבלנו הנחיות מאיש הביטחון האזורי, יצאנו לשטח, כשאנחנו בלבוש ממוגן – קסדות ושכפ"צים ובכלי רכב ממוגנים. הגענו וראינו את הפגיעה הקשה בשנאי.

התחלנו לעבוד על ההחלפה שלו לשנאי חדש – ותוך כדי שמענו התראת "צבע אדום".

זה לא כמו בבית ברמת גן, שם יש לי דקה וחצי להגיע למקלט – כאן היו לי 10 שניות בלבד לתפוס מחסה. נשכבנו כולנו בשטח הפתוח, מתחת לכלי הרכב הממוגנים ושמענו את הפיצוץ.

על במות ההרמה, בגובה של 20 ומשהו מטרים, היו כמה עובדים שנתקעו שם – לא היה מספיק זמן להוריד אותם, והם נשכבו על במת ההרמה, באמצע שטח פתוח.

אחרי הפיצוצים המשכנו לעבוד.

באמצע העבודה שמענו את יציאת הטילים מעזה לכיוון המרכז. זה הרגע שבו אני חושב על המשפחה שלי, על הילדה...

אבל לא פחדנו. למרות הקירבה, ולמרות קולות הפיצוצים, כשנמצאים בעבודה אתה עסוק. בבית יותר מפחיד – כי אתה עסוק רק בלרדת למקלטים ולשמור על המשפחה.

* מישל דהן הוא עובד מחלקת רכב ייעודי דרום, באגף התחבורה, אגף ארגון, לוגיסטיקה, בטחון ומל"ח של חברת החשמל