40 שנה למלחמת יום כיפור: חברות מופלאה

"זה היה כמו בסרט, הרגשתי שאני עומד לאבד את חברי הטוב מול עיני", משחזר אלכס זייד את רגעי פציעתו של חברו שמואל רוטנברג – בקרבות בהם השתתפו בגזרת התעלה ביום הרביעי למלחמת יום הכיפורים. שמואל אינו זוכר את רגע הפגיעה, אבל ממה ששמע וחווה בעקבותיה, הוא מעיד שחייו ניצלו בזכות התושייה של אלכס והשגחה אלוהית שחברו יחד לטובתו. סיפורם של שמואל ואלכס – שניהם עובדי חטיבת כספים וכלכלה - הוא סיפורה של אחוות לוחמים וחברות מופלאה, הנמשכת כבר למעלה מארבעים שנים

"נגמ"ש של התאג"ד פינה את הפצועים ואני ליוויתי את שמיל לתחנה הגדודית לאיסוף נפגעים שם היה אמור לקבל טיפול ראשוני. השכיבו אותו בשורה עם עוד כחמישה עשר או עשרים פצועים ברמות שונות. כשהגיע הרופא לשמיל, ניסה לחבר אותו לאינפוזיה, לא הצליח, ופנה לטפל בפצועים אחרים. 

צריך להבין את הסיטואציה שבה שוכבים עשרות פצועים בדרגות חומרה שונות על החול החם, כאשר מסביב מתנהלים קרבות, ועל הרופא לקבל החלטה - במי לטפל ובאיזה סדר קדימות כדי  להציל כמה שיותר חיים. אינני יכול לשפוט את הרופא, אשר ייתכן שראה בשמיל מקרה אבוד. כשהבנתי מה קורה, תפסתי מהר את אחד החובשים שהסתובבו במקום והתחננתי שיחבר את שמיל לאינפוזיה. למרבה המזל החובש נענה לי והצליח במשימה, פעולה שהצילה למעשה את חייו של שמיל. זה היה כמו בסרט, הרגשתי שאני עומד לאבד את חברי מול עיני".

שמואל ליד הטנק במלחמת יום הכיפורים

קשר שהלך והתהדק

הם היו שני בחורים צעירים, ששירתו יחד בחטיבת השריון. את שירותם הסדיר סיימו באוגוסט 73. לקראת שחרורם גם הכירו שתי בחורות נחמדות – חברות מקריית ים, לימים נשותיהם – כך שהקשר החברי ביניהם הלך והתהדק. באוקטובר 73, עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, נקראו לשירות מילואים. ביחד התייצבו ברחוב הרצל בחיפה, ואחרי התארגנות ראשונית צוותו לאותו צוות טנק, ויצאו על זחלים למרחק של מאות ק"מ עד לאזור הלחימה בגזרה המרכזית של תעלת סואץ.

המלחמה התנהלה מול מתחם גדול ומבוצר של המצרים שכונה "מתחם חמוטל". "זה שם שלא נשכח בחיים- הם מעידים – בגלל האירועים שקרו שם, ובגלל שזה היה גם שמה של הפקידה הפלוגתית שלנו בשירות הסדיר".

אלכס בתעלת סואץ בסוף המלחמה

הוא איבד הרבה דם

לאחר כ-3 ימי לחימה, בבוקר ה-10.10 (ערב סוכות), עלו עם הטנק שלהם למתחם חמוטל ונתקלו בירי טילים מסיבי מצד המצרים. "הטנק שלנו עצר במרומי המתחם", משחזר אלכס, "כאשר אחד מאנשי הצוות ירד לחלץ פצועים מטנק שכן. לא ידענו שבמצב זה אנו חשופים לאש מצרית, וספגנו פגיעה ישירה של טיל סאגר מצרי. שמיל (שמואל) היה התותחן. כל אנשי הצוות נפגעו, ואני הנהג, הייתי היחיד שיצא ללא פגע. עליתי לצריח הטנק, ואיש הצוות הנוסף רץ בחזרה לטנק לעזור בחילוץ הנפגעים. חילצנו פצוע ראשון, ואז ראיתי  את שמיל שישב על  כיסא התותחן. הוא נפצע, איבד הרבה דם והיה במצב של שוק. השתלשלתי פנימה אל תוך הצריח, ובכוחות שקשה לתאר אותם  (אני לא יודע מאין היה לי כוח לזה), שלפתי את שמיל מן הטנק, העליתי אותו לצריח ומשם הורדתי  אותו לחול, למרגלות הטנק, אזור פחות חשוף לאש המצרית.

שמואל עצמו אינו זוכר את הדקות הראשונות אחרי הפציעה. "הרגשתי שאני לא בסדר, אבל לא ידעתי מה קרה לי" הוא מספר, ואלכס משלים את התמונה:

"בהליקופטר, שפינה אותי לבית החולים, אמרו לי שאיבדתי כשני ליטר דם, מספר שמיל.בבית החולים אמרו לי שחדר רסיס לצלעותי, ונעצר  במרחק ס"מ אחד בלבד מהלב. הרסיס הזה הושאר עד היום בגופי, והוא מצפצף בכל פעם שאני עובר במתקני אבטחה בשדה התעופה ובמקומות אחרים", מחייך שמיל, ומציג לראווה צילום רנטגן של צלעותיו, ובהן נראה הרסיס ככתם קטן, לא רחוק מהלב. "אני ניצלתי בזכות התושייה של אלכס והטיפול שקיבלתי בשטח ובזכות השגחה אלוהית שחברו לטובתי".

עומדים מימין לשמאל: שמואל ואלכס במהלך שירותם הסדיר

המעגל נסגר בחברת החשמל

גם אלכס, מסתבר, ניצל בנס, מפגיעה קשה יותר. "למעשה הייתי צריך להיות טען קשר בצריח הטנק, אבל בגלל שהיה קצת "בלגן" עם פרוץ המלחמה, איש צוות אחר שאמור היה להיות מצוות כנהג,  ביקש אותי להתחלף אתו. אין לי ספק שאילולא  התחלפנו והייתי נותר בעמדת הטען-קשר, לא הייתי היום בין החיים.

שמואל התאושש מפציעתו לאחר מספר חודשים, וחזר למקום עבודתו בחברת החשמל שם החל לעבוד כחניך עוד לפני גיוסו. הוא נשא את חברתו בשנת 73, ואלכס התחתן מספר חודשים אחריו, בשנת 74. לשניהם היום ארבע ילדים בגילאים קרובים והם שומרים על קשר הדוק בין המשפחות.

אלכס המשיך להילחם עד סוף מלחמת יום הכיפורים, ואף היה בפלוגה שצלחה ראשונה את תעלת סואץ. לימים נפצע אף הוא בפעילות מבצעית בחברון במהלך האינתיפאדה השנייה.

"המעגל שלנו נסגר, כשהגעתי לעבוד בחברת החשמל", מספר אלכס, שהחל לעבוד בחברת החשמל בשנת 1983 ומשמש היום כחשב הכללי של החברה, ולמעשה מנהל בכיר באגף בו עובד חברו הטוב – דבר שלא גורע כהוא זה מהקשר ביניהם אולי רק להיפך. 

פורסם לראשונה בעיתון חשמל

40 שנה למלחמת יום כיפור: "אני היחיד בטנק שנשאר לתפקד"

 במלחמת יום הכיפורים נפגע קשה הטנק בו היה בני אברמוביץ', כיום מנהל מחלקת שירות ומידע במחוז דן (מרכז שירות 103) של חברת החשמל. שניים מחבריו לטנק נהרגו, והמ"פ נפצע קשה בפניו והתעוור. אבל הוא המשיך לדהור עם הטנק, הציל את חייו של המ"פ ונלחם לבדו בחיילים מצרים רבים. על תפקודו במלחמה קיבל את עיטור העוז. זהו סיפורו בגוף ראשון

  

בני אברמוביץ, בעל עיטור העוז

לצבא התגייסתי קצת לאחר גיל 18, מיד לאחר שחזרתי מטיול בחו"ל.

שירתי 3 שנים בצבא. ולקראת סיום השירות, בגיל 21.5 החלה מלחמת יום הכיפורים.

אני שירתתי בחטיבה 401 – בגדוד 79 – חטיבה סדירה של שריון – טנקים מסוג פטון M60.

שתי חטיבות היו אותה עת בסיני – וערכו ביניהן תורנויות קו. אנחנו היינו באותה תקופה בתעוזים מאחור, וחטיבה 14 הייתה במעוזים – על סף התעלה.

האמת – לא ידענו שתהיה מלחמה. לקראת אותו סוף שבוע של ה-6 באוקטובר, התחלנו להרגיש שקורה משהו.

זה היה כמו השנה – יום הכיפורים חל בשבת ומיום חמישי ושישי התחלנו להרגיש שקורה משהו

ביום שישי התחילו לגייס מילואים.

בשבת, 6 באוקטובר, הוצאו הטנקים שלנו לפריסה בשטח – זאת כדי למנוע פגיעה בהם.

בשעה 14:00 בדיוק שמענו בומים מרחוק. לא הבנו במה מדובר. פתאום ראינו מטוסים בשמים שבאו להפציץ את רפידים – שם היה בסיס חיל האוויר. מיד הגיעו גם מטוסי חיל האוויר והתנהל ביניהם קרב אוויר.

גם אז, עדיין הרבה אנשים לא הפנימו שהחלה מלחמה.

אני זוכר שהקמ"ן שלנו אמר אז: "זה סך הכל תרגיל. אלו לא מטוסים מצריים אלא מטוסים שלנו שעורכים תרגיל..."

 

בני אברמוביץ כיום

בומים לא שמענו עוד

יצאנו עם הטנקים שלנו על הכביש לכיוון התעלה.

אני הייתי בטנק השני – של הסמ"פ. הסמ"פ היה בחופשה, ובטנק הראשון בשיירה -  של המ"פ הייתה תקלה. אז המ"פ עבר לטנק שלי. התחלנו לנוע לעבר התעלה.

במרחק של כ-2 קילומטר מהתעלה אני זוכר שראיתי מראה סוריאליסטי: השמש שוקעת וברקע נראו תמרות עשן...

הבנו כבר שיש חילופי אש בין הכוחות. אבל בומים לא שמענו עוד.

החשיכה החלה יורדת על האזור. אנחנו המשכנו לנוע לעבר התעלה. המטרה שלנו הייתה לבוא לעזרת המעוזים, כי הבנו שהמצרים כבר חצו את התעלה ונכנסו למעוזים שלנו.

גם בעת הזו, בתודעה שלנו, השריונאים, היה ברור שמדובר במלחמת שריון – עולים על רמפות ויורים לעבר התעלה. בזה כבר הוכחנו את עצמנו. לא תארנו לעצמנו שאנחנו נצטרך להלחם נגד חיילי רגלים קרובים...

בדרך נתקלנו בחוליית משגרי סאגרים – "ציידי טנקים" מצרים. תוך כדי תנועה חטפנו 2 טילי סאגר לתוך הטנק.

הטיל הראשון הרג את הקשר ואת התותחן בצוות שלי.

נשארנו שניים – אני והמ"פ שלי – זאב פרל, לימים ראש עיריית צפת.

הטיל השני שנחת עלינו פגע קשות במ"פ שלי  – הוא נפצע בפניו ואיבד את הראייה.

מאותו הרגע אני היחיד שנשארתי לתפקד.

בקשר לא שמענו יותר כלום – הקשר עם כל הפלוגה שלנו נותק.

הייתי הטנק הראשון שהגיע לתעלה

המ"פ הפצוע הורה לי אז: "בני, בוא נברח מפה, אנחנו בסכנה".

אני החלטתי להמשיך בתנועה, ותוך כדי כך הבחנתי דרך הפריסקופ שהזחל שלי מתחיל לעלות באש. האצתי והחולות שמסביב הצליחו לכבות את האש.

לא ראיתי לאן אני נוסע, דהרתי קדימה, ולפתע הרגשתי שאנו במדרון. עצרתי ויצאתי מהטנק. רק אז גיליתי שלמעשה אני בתעלה עצמה.

הייתי הטנק הראשון שהגיע לתעלה!

השקט שם היה מוחלט. המצרים היו מאחורי – חצו את התעלה לעבר המעוזים ולמעשה הייתי הטנק הישראלי היחיד בעורף האויב.

סובבתי את הטנק, עליתי לרמפה, וכשהראש שלי מחוץ לטנק ניווטתי אותו לעבר המעוז הקרוב – "חזיון" שכבר נכבש על ידי המצרים. אלו כיתרו את המעוז על חייליו מבחוץ.

אני דהרתי לעבר המעוז, נכנסתי פנימה בדהרה וחטפתי RPG שנורה לטנק. למזלי המצרים החטיאו את המטרה ופגעו בתותח מעלי.

ההבזק של הבזוקה שנורתה עלינו עיוורה אותי למשך כ- 20 שניות... לא ראיתי כלום...

ירדתי חזרה וסגרתי מעללי את מדף הנהג. הבנתי שאני כלוא בין המצרים שצרו על המעוז.

הייתי בהלם. המשכתי ללעוס את המסטיק שהיה בפה שלי כל אותה עת. לא שמתי לב אפילו ששעות אני לועס את אותו המסטיק. 

עם כל ההלם בו הייתי שרוי, תפקדתי. גיליתי שאני מתפקד מצוין בתנאי הלחץ האלה – עובדה שמעולם לא ידעתי ולא הכרתי בעצמי...

ראיתי את פניהם המבוהלות

כשאני בתוך הטנק עם המ"פ הפצוע, שמעתי קולות בערבית סביב הטנק. הם היו בטוחים שפגעו בי והם התכוננו לטפס על הטנק ולהשתלט עליו.

התחלתי לטלטל את הטנק ימינה ומשאלה וניערתי אותם מעליו.

הם היו בהלם – היו בטוחים שאיש אינו חי עוד בטנק וכשהוא החל מטלטל בעוצמה ומעיף אותם מעליו הם חטפו שוק.

שמעתי מתוך הטנק את הצעקות...

הסתכלתי דרך הפריסקופ ודהרתי עם הטנק. ראיתי מולי המון חיילים מצרים שהופתעו מתנועתו המהירה של הטנק שדהר לעברם ודרס אותם למוות. ראיתי את פניהם המבוהלות...

התחלתי לדהור צפונה.

כשהבנתי שאני דוהר לבד, פתחתי את מדף הנהג והבטתי החוצה. אחרי 3-4 ק"מ של דהרה ראיתי טנק מצד ימין של הדרך. לא הכרתי את סוג הטנק הזה. בדיעבד הבנתי שהיה מדובר בטנק מצרי.

חלפתי על פניו והמשכתי...

הטנק ירה בי אבל פיספס. שמעתי את הבום של הפגז שנורה עלי אבל המשכתי לדהור.

בגזרה הצפונית של התעלה שקעתי עם הטנק בתוך ביצה.

 כשנתקעתי בביצה יצאתי החוצה לראות איפה אני נמצא. היינו לבד בשטח.

הוצאתי את המ"פ הפצוע, לקחתי את הנשק האישי שלי, מפה, ואת אקדחו של המ״פ והתחלנו לצעוד כשאני תומך בו.

כל הדרך הוא חזר ואמר לי "תשאיר אותי פה למות. לך ותשאיר אותי". אבל היה לי ברור שאני לא משאיר אותו שם. גם לא נתתי לו לישון. כל הדרך דיברתי איתו – ולמעשה, בדיעבד, זה מה שהציל את חייו...

לא ידעתי לאן אני הולך. לפתע ראיתי מטוס ישראלי חג מעלינו. המצרים ירו עליו טילים והוא עשה סיבוב וחזר מזרחה לעבר ישראל. כך הבנתי את הכיוון והתחלתי ללכת לכיוון אליו טס המטוס...

הלכנו בחשיכה. לא ידעתי איפה אני נמצא. הוצאתי מים מהמימייה והרטבתי למ"פ את הפנים ואת השפתיים כדי שלא יתייבש. תמכתי בו לאורך כל הדרך. ככה הלכנו מספר שעות ונחנו על דיונה עד סמוך לזריחה.

לקראת זריחה התחלנו לצעוד שוב. בהמשך ראינו מחנה צה״לי. לא ידענו אם המחנה נכבש על ידי המצרים או שהוא עדיין בשליטתנו. גם החיילים,  שהיו שם אותה עת, לא ידעו אם אנחנו חיילים מצרים או ישראליים והחלו יורים עלינו.

הלכנו לעברם והחלטנו – שגם אם מדובר במצרים – עדיף כבר ליפול בשבי...

התקדמנו לעברם והם ירו עלינו. נופפתי במפה – הם, שהיו חיילי נח"ל,  הבינו כי מדובר בחיילים ישראליים ויצאו לעברנו ואספו אותנו פנימה אל תוך התעוז.

הייתי בהלם

אחרי זמן קצר החלה הפגזה כבדה על התעוז אליו הגענו.

החיילים, רובם אנשי מפקדה שלא ידעו כל כך להלחם, התחבאו. הצבתי אותם בפתחים עם רימונים כדי שיגנו על התעוז עד כמה שניתן.

אחרי שעה קלה ההפגזה נגמרה והם החלו לטפל במ"פ שלי, זאב. יותר מאוחר הגיע אמבולנס על קומנדקר ואסף אותנו.

ירדתי מהקומנדקר באזור המפקדה של חטיבה 14. הייתי בהלם. הסתובבתי לבד על הכביש, עד שעבר שם מישהו ושאל אותי מה אני עושה שם, ואסף אותי למפקדה בה היה המח״ט אמנון רשף.

הוא תחקר אותי על האירועים ודאג שיטפלו בי.

אחרי כמה ימים הוחזרתי לשטח והמשכתי להלחם עד סופה של המלחמה.

 כמה שנים אחרי המלחמה, בשנת 1975, נקראתי לרמטכ"ל, אז רב אלוף מוטה גור, והוא שהעניק לי את עיטור העוז על תפקודי במלחמה.

 

עיטור העוז שקיבל בני אברמוביץ מהרמטכ"ל, רב אלוף מרדכי מוטה גור

בני אברמוביץ, 62, מנהל מחלקת שירות ומידע – מרכז שירות 103 - במחוז דן של חברת החשמל

הוא עובד בחברת החשמל מאז שחרורו מצה"ל, במשך  39 שנים

הקיץ הקרוב צפוי להיות קריר ונעים

זאת בשל העבודה המאומצת של כלל עובדי חברת החשמל, ובמיוחד של עובדי חטיבת הייצור והאנרגיה, שאני עומד בראשה החל מלפני חודשים אחדים. איציק בלמס, סמנכ"ל הייצור והאנרגיה בחברת החשמל, מסכם את ההכנות המאומצות שערכה חטיבתו לקיץ הקרוב

איציק בלמס

סמנכ"ל ייצור ואנרגיה בחברת החשמל

איציק בלמס מפקח מקרוב על ההכנות לקיץ 2013 צילום: סיון סלע ברוק

הקיץ הקרוב צפוי להיות קריר ונעים. זאת בשל העבודה המאומצת של כלל עובדי חברת החשמל, ובמיוחד של עובדי חטיבת הייצור והאנרגיה, שאני עומד בראשה החל מלפני חודשים אחדים.

קיץ 2012, שהיה חם מהרגיל, עבר בקרירות נעימה, ובעצם, מבלי שהרגשתם כלל בהערכות המיוחדת, שניהלה חברת החשמל מאחורי הקלעים. מבעוד מועד נערכנו אז בכל תחנות הכוח לאספקת מלוא הביקושים לחשמל. אספקת החשמל בכל חודשי אותו קיץ הייתה זמינה  גם הודות ללקוחותינו, ששיתפו פעולה והפחיתו בצריכת החשמל בשעות שיאי העומס.

לקראת הקיץ הקרוב, ועוד לפני שהספקתי להתיישב על הכסא החדש, של סמנכ"ל הייצור והאנרגיה בחברת החשמל, נדרשנו להתחיל את ההיערכות במלוא המרץ. כך, שלקיץ 2013, אנחנו מגיעים ברמת מוכנות טובה יותר מכמה סיבות:

1. החל מסוף חודש מרץ השנה החלה הזרמת הגז הטבעי מאסדת מאגר תמר. הגז זורם באופן סדיר ובכמות מספקת, ובתוספת גז טבעי נוזלי שמגיע מהאנייה המגזתת, העוגנת מול חדרה, מובטחת זרימת גז נקי, זול וסדיר ליחידות הייצור. בשנה שעברה חווה משק החשמל בישראל משבר. זאת, כתוצאה מהפסקת הזרמת הגז המצרי. אז נדרשנו לשימוש בדלקים חלופיים יקרים ומזהמים יותר. כן נדרשה אז התאמת מיוחדת של תחנות הכוח לשימוש בדלקים אלו.

2. בחודשים האחרונים עמלו בחברת החשמל על הגדלה נוספת של יכולת הייצור בתחנות הכוח של חברת החשמל. כך למשל, בתחנות הכוח "רמת חובב" ו"חגית" יתווספו הקיץ יכולות ייצור נוספות של כ-250 מגה וואט חשמל ליום.

3. חברת החשמל משלימה בימים אלו ממש את תכנית השיפוצים התקופתית והטיפולים בתקלות בכלל יחידות היצור. זאת, על מנת להבטיח כשירות מלאה של מערך היצור לקיץ. בכלל זה, תקלה חריגה שאירעה בגנרטור של תחנת הכוח גזר לפני מספר חודשים, ושגרמה להפחתה של כ-370 מגה וואט חשמל, מטופלת באופן מואץ ומיוחד. מאז התקלה ועד הימים האחרונים, נעשו מאמצי על לייבא גנרטור חלופי, שהתקנתו המבוצעת בימים אלו ממש. התקנת הגנרטור החלופי תחזיר את היחידה לעבודה תקינה עוד לפני הקיץ.

4. מספר תחנות כוח פרטיות חדשות חוברו השנה למערכת חשמל הארצית, ועד הקיץ מתוכנן חיבור של עוד מספר תחנות. תחנות פרטיות אלה, אמורות להוסיף בקיץ הקרוב עוד מספר מאות מגה וואט חשמל ליום.

בסך הכל, היכולת המותקנת לייצור החשמל בקיץ הקרוב תעמוד על מעל 14,000 מגה וואט -  כ-1,000 מגה וואט יותר מבקיץ שעבר! זאת לעומת שיא צפוי בצריכה שלכם הלקוחות - של כ-12,600 מגה וואט. כך, שעל פי כל התחזיות, צפויה יתרה מספקת.

לקראת הקיץ הקרוב, גם ערכנו תרגילי הערכות ובחנו  את כל התרחישים האפשריים. בעבודה משותפת מול כל הגורמים במשק האחראים על ייצור החשמל ואספקתו (כמו למשל משרד האנרגיה והמים, בראשותו של השר סילבן שלום, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל בראשותה של אורית פרקש-הכהן וגופים נוספים), נערכנו לקיץ הקרוב. חשוב לי להדגיש כי בחברת החשמל עשינו עבודה רבה ונערכנו באופן הטוב ביותר האפשרי!

עם זאת, למרות כל המאמצים שנעשו בחברת החשמל, על מנת לספק חשמל אמין וזמין בכל שעות היממה  גם בקיץ הקרוב, חשוב לי לבקש מכם להשתמש בחשמל באחריות ולדחות שימושים במכשירים "זוללי חשמל" כמו מכונות כביסה ומדיחי כלים– לשעות הערב.

כדאי ונוח להשתמש בחשמל, ואם תפעלו על פי הנחיות חברת החשמל – נוכל כולנו לעבור את הקיץ הקרוב בקרירות נעימה.

בהזדמנות זו, חשוב לי להודות לעובדי חברת החשמל בכלל ולעובדים שלי בחטיבת הייצור והאנרגיה בפרט, שהשקיעו מאמצים רבים בחודשים האחרונים, על מנת להגיע לשיאים חדשים ביכולת ייצור החשמל.

אותם עובדים, יעשו לילות כימים גם בחודשי הקיץ הבאים עלינו בתנאי חום ושרב קשים וגם, ככל הנראה, יאלצו להילחם במדוזות צורבות, התוקפות את תחנות הכוח, על מנת לספק לכם בכל שעה חשמל אמין וזמין, כמו שאתם רגילים לקבל מאיתנו.

על כך – חשוב לי להודות להם!

לסיום, אני רוצה להודות לכם על שיתוף הפעולה, ולאחל לכולנו ולחברת החשמל המציינת השנה 90 שנה  (ביחד עם הנשיא שלנו מר שמעון פרס...), שיהיה זה קיץ שייזכר בעיקר בזכות החופשות, הכיופים, הגלידות והאבטיחים והכי חשוב הקרירות הנעימה בכל מקום.

אני משוכנע שבעזרתכם ובעזרת כלל עובדי חטיבת היצור והאנרגיה, נוכל יחד לעבור גם את טבילת האש הראשונה שלי בקיץ הקרוב בהצלחה.

קבוצת ViaEuropa נבחרה להקמת חברת תקשורת מבוססת סיבים אופטיים

קבוצת משקיעים בראשות ViaEuropa נבחרה להקמת חברת תשתיות תקשורת שלישית המבוססת על סיבים אופטיים בשיתוף עם חברת החשמל

הוועדה לבחירת משקיע ובעל שליטה במיזם התקשורת, מודיעה, כי בחרה בקבוצת המשקיעים, בראשות חברת ViaEuropa, הכוללת את קבוצת רפק, חברת באטם (BATM), חברת נכסי זיסאפל וחברת טמרס אחזקות (בבעלות פויו זבלדוביץ) להקים חברת תשתיות תקשורת שלישית בישראל בשיתוף עם חברת החשמל. סיסקו תשמש כספק הטכנולוגי של המיזם.

מיזם התקשורת עתיד להקים במדינת ישראל תשתית תקשורת המבוססת על סיבים אופטיים שייפרסו על גבי רשת החשמל של חברת החשמל לישראל ויאפשר אספקת מגוון שירותי תקשורת מתקדמים, באיכות ובקצבים הגבוהים משמעותית מהקיימים כיום בישראל. המיזם יסייע בקידום הכלכלה, החינוך, הבריאות, הטכנולוגיה והחברה במדינת ישראל. כמו כן, יסייע בקירוב הפריפריה למרכז, באמצעות מהפכה טכנולוגית של תקשורת בפס אולטרה-רחב בפריסה ארצית.

לפני כשלושה חודשים הודיעה הוועדה כי ההצעה העסקית של קבוצת המשקיעים עומדת בתנאי הסף של הליך הבחירה והיום הוכרה הקבוצה כזוכה בהליך. סוכם בין הצדדים כי השלמת העסקה ("Closing") תתקיים בתוך חודש. בשבועות הקרובים יחלו הצעדים להקמת חברת התשתיות בבעלות קבוצת המשקיעים (60%) וחברת חשמל (40%).

שר האנרגיה והמים והשר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום: "מדובר בבשורה חברתית וחינוכית חשובה. כשר האחראי גם על פיתוח הנגב והגליל, אין לי ספק שמיזם התקשורת יאפשר לממש את פוטנציאל הצמיחה בעיקר עבור תושבי הפריפריה, אשר יהיו הנהנים הגדולים מהפרויקט. אינטרנט במהירויות גבוהות של עד 1 ג'יגה תוך שימוש בתשתית חברת החשמל , יהפוך את המרחק בין הפריפריה למרכז הארץ לפחות חשוב, יאפשר שוויון הזדמנויות אמיתי וצמצום פערים חברתיים וכלכליים".

שר התקשורת גלעד ארדן: "מדובר בקפיצת מדרגה בדרך להרחבת התחרות בשוק תשתיות התקשורת והאינטרנט המהיר בישראל. האזרח ייהנה משירותי גלישה ברמה אחרת, והפער בין המרכז לפריפריה יצטמצם".

האלוף (במיל') יפתח רון-טל, יו"ר דירקטוריון חברת החשמל: "לפני כשנתיים יצאנו לדרך עם רעיון חזוני-לאומי שבבסיסו הרצון לקדם את תושבי מדינת ישראל, פריפריה ומרכז, לייצר הזדמנות שווה ולמקם את מדינת ישראל בשורה אחת עם המדינות המפותחות. היום אנחנו הופכים רעיון למציאות, אשר מתאפשר בזכות אנשים עם חזון ומנהיגות; ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האנרגיה והמים לשעבר ד"ר עוזי לנדאו ושר האנרגיה והמים סילבן שלום, שר האוצר לשעבר ד"ר יובל שטייניץ ושר האוצר יאיר לפיד, שר התקשורת לשעבר משה כחלון ושר התקשורת גלעד ארדן, צוות ועדת הבחירה בראשותו של צבי חרפק וצוות חברת החשמל. קבוצת המשקיעים שנבחרה מורכבת מחברות ראויות ומומחות בתחומן. אני מברך על החלטת הוועדה וסמוך ובטוח כי הקבוצה שנבחרה וחברת החשמל,  יצעידו את תושבי מדינת ישראל אל קידמת הטכנולוגיה".

בישיבה שנערכה ביום ג' במשרדי רשות החברות אמר מר רוני פרידמן מ"מ מנהל הרשות:" מדובר בשיתוף פעולה מוצלח בין משרד האוצר וחברת החשמל שמביא בסופה של עבודה מאומצת לבשורה משמעותית לכל אזרח במדינת ישראל שייהנה מגישה לאינטרנט בקצבים מהירים מאד מה שעשוי לתת דחיפה משמעותית למשק הישראלי.פרידמן הוסיף כי הצלחת ההליך תביא להעצמת התחרות בתחום ומביאה למשק הישראלי השקעה גדולה מצד גורמים בינלאומיים מהשורה הראשונה המביעים פעם נוספת אמון במשק הישראלי.

פרידמן הודה לחברי וועדת הבחירה על עבודתם המאומצת.

אלי גליקמן, מנכ"ל חברת החשמל: "מיזם התקשורת הינו חוד החנית בפעילות היזמות העסקית של חברת החשמל בישראל ובעולם. זו הפעם הראשונה בה מדינה שלמה תרושת בתשתית תקשורת המבוססת על סיבים אופטיים, וחברת החשמל, כחברה לאומית, גאה להוביל פרויקט זה. לחברת החשמל ניסיון ויכולת מוכחת בביצוע פרויקטים מורכבים. ביחד עם המשקיע הנבחר, תוכל חברת החשמל להציע לתושבי מדינת ישראל תשתית תקשורת מהמתקדמות בעולם". 

צביקה חרפק, סמנכ"ל לוגיסטיקה בחברת החשמל ויו"ר ועדת הבחירה: "בתום שנתיים של עבודה מאומצת ותהליך אינטנסיבי וממוקד מטרה של ועדת הבחירה, תוך שיתוף פעולה עם גורמי אגף התקציבים ורשות החברות במשרד האוצר, נבחר המשקיע הראוי ביותר. קבוצת החברות המרכיבות את המשקיע שנבחר ואשר יקימו בשיתוף עם חברת החשמל את חברת תשתיות התקשורת, הינן המקצועיות, המומחיות והטובות ביותר בתחומן ובעלות ניסיון רב בתחום טכנולוגיות ותשתיות תקשורת. בחודשים הקרובים נשלים את התארגנות חברת התקשורת וחברת החשמל, כך שבתוך כחצי שנה נוכל להתחיל בפריסת תשתית הסיבים האופטיים".

"אני עומדת כאן - כאנדרטה מהלכת"

הוריה של חני רוט עברו את השואה במחנות השמדה אך ניצלו. לאחרונה נסעה חני לפולין, במסגרת המשלחות שמארגנת חברת החשמל. "במסע זה לפולין סגרתי מעגל" היא מספרת. עדות

חני רוט

בת לניצולי שואה, עובדת חברת החשמל

חני רוט במחנה ההשמדה באוושוויץ, במסגרת משלחת חברת החשמל 

"אני גאה שהייתי חלק ממשלחת שייצגה את חברת החשמל ,עמדתי באושוויץ ליד המטבח בו עבדה אמי עם חברי המשלחת ואקרא בפניכם את שקראתי שם בדמעות והתרגשות.

"אני עומדת כאן נרגשת כבת לשני הורים, ניצולי שואה ז"ל רואה עצמי כסוג של אנדרטה מהלכת על שניים, המייצגת את ניצחון הישרדות הורי  מזוועות השואה , ששרדו את מכונת ההשמדה הנאצית והקימו משפחה.

לאחר ירידת אמי וסבתי  מקרון רכבת המסע  במחנה אושוויץ-בירקנאו , קצין במדים שלאחר מכן התברר כי הוא מנגלה הנורא סימן בידו לעברן וציווה עליהן להצטרף לקבוצה שנועדה לחיים, סבתי הלן שנזכרה כי שכחה בקרון הרכבת את צנצנת הריבה שאמי כה אהבה ,שמטה את האחיזה מידה ורצה לכיוון קרון הרכבת שממנה ירדה,  כששבה ציווה בידו מנגלה כי תצטרף לקבוצה שנידונה למוות בתאי הגזים,  זו למעשה הייתה הפעם האחרונה שאמי ראתה את אמה.

אמי נותרה לבדה יתומה בת 16 ללא משפחה ושרדה בקושי רב ובסבל גופני ונפשי את זוועות השואה.

אבי יעקוב-ג'קו איבד את אביו בשואה, עונה קשות בידי הנאצים הצליח לשרוד בזכות מקצוע החשמל אותו למד ביוון והועסק כחשמלאי במחנה.

לימים עלו הורי לארץ-ג'קו סידס היווני ופירי הצ'כית והקימו בית בישראל ,גידלו שלושה ילדים .

לפני שנים השתתפו הורי במסע מתועד לאושוויץ - בירקנאו עם קבוצת יוונים ששרדו את השואה ושם מצא אבי את הדרגש שישן עליו בתקופת שהותו במחנה ושמו של אבי חרוט עליו.

זה היה רגע בו נפרץ הסכר ואבי החל לספר מעט על זוועות שעבר בתקופת השואה.

אני יתומה משני הורי ולא שוכחת לרגע, שהשורשים שלי נובעים מתוך השואה. חשוב לי לחזור  בליווי חברים לעבודה, במשלחת חברת החשמל, חברה בה עבד גם  אבי.

במסע זה לפולין סגרתי מעגל.

לאחר עלייתו ארצה המשיך אבי את עיסוקו כחשמלאי ועבד בחברת החשמל במחוז דן 35 שנה ותפקידו האחרון היה מנהל עבודה בכיר במחלקת ביצוע רשת .

אבי היה מאוד גאה לעבוד בחברת החשמל במדינת ישראל.

כבת לפליטי שואה ששרדו וכדור שני של עובדי החברה, התייצבתי במחנה אושוויץ-בירקנאו ובאותו יום ביקשתי להעביר מסר להורי שאינם בחיים, שעמדתי במקום בו השמידו את משפחתם, אך לא אותם!

אני חשה כי אני וחבריי מהווים תשובה לזוועה שארעה בשואה ולאמר:  לא עוד! "

תמונת הוריה של חני רוט במחנה ההשמדה באוושויץ

הביתנים בהם הייתה ועבדה אימה של חני רוט באוושוויץ

הביתנים בהם הייתה ועבדה אימה של חני רוט באוושוויץ 

פורים מדליק בחברת החשמל

חברת החשמל עורכת תחרות תחפושות בסגנון חברת החשמל או נושאי חשמל הקשורים בדרך ישירה או עקיפה לחברה. אתן, אתם או ילדיכם/ן מוזמנים להיכנס לדף הפייסבוק שלנו - חברת החשמל העמוד הרשמי, ולהשתתף בתחרות. ומה לגבי הפרס? הפרס הוא סיור VIP שווה ביותר לזוכה ולחבריו בתחנת כוח כולל הסעות וביקור מדליק וייחודי ביום שכולו כיף. 

  לעמוד התחרות:


  איך מתחפשים לשקע ותקע: 




ככה נראה סיור VIP בתחנת כוח: 

נתונים על תעריף החשמל

·         חברת החשמל אינה קובעת את תעריף החשמל אלא הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל

• תעריף החשמל בישראל הינו מהנמוכים במדינות המערב כבר כמעט 20 שנים

• דוח הבנק העולמי מ-2010 קבע כי תעריפי החשמל שעודכנו ב-2010 נמוכים מידי ואינם מאפשרים לחברת החשמל לעמוד בתוכנית ההשקעות הנדרשת כדי לספק את צרכי המשק לעשור הקרוב
• מחיר החשמל הממוצע לקווט"ש בישראל הוא מהזולים בעולם. כך עולה מנתוני יורוסטט לשנת 2011. בין 28 המדינות שנבדקו - ישראל נמצאת במקום החמישי בתעריף הזול ביותר. המדינות בעלות תעריפי החשמל הזולים ביותר הן אסטוניה ובולגריה.

 

• תעריף החשמל איננו מחזיר לחברה את העלויות במועד ואינו מכסה את עלויות הייצור
• כמעט 80 אחוז ממחיר יצור החשמל השנה נובע ממחיר הדלקים(כ-60%) ומחיר ההון והתפעול של תחנות הכוח (20%). לכן כל שינוי בסל הדלקים של החברה משפיע באופן דומיננטי על מחיר החשמל, הרבה מעבר לעלויות השכר או עלויות אחרות.

 ·         כל    עלויות השכר של החברה עומדות השנה על כ 15% מסך תקציב החברה (הנתונים אינם סופיים) ולכן, אף שנושא זה הינו נושא רגיש וחשוב, השפעתו על מחירי החשמל שעלו בעשרות אחוזים הינה קטנה מאד יחסית.

כתבה בנושא פורסמה בתאריך 7.2.2013: "מרכיב שכר העובדים בהוצאות חברת החשמל זניח" http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1000820681