במהלך
מתחמת ההתשה, אי שם במדבר סיני, תחת אש פגזים וסכנת חיים, בנה חנן צור, אז חייל
בגדוד תותחנים, חנוכייה מרסיסי הפגזים שנחתו עליו ועל חבריו. מאז אותו ערב חנוכה
בסיני הוא ממשיך ומדליק את החנוכייה הקדושה הזו, שמסמלת עבורו את עמידתו האיתנה של
עם ישראל
חנן צור
 |
| חנן צור וחנוכיית רסיסי הפגזים |
במהלך שנות מלחמת ההתשה, שרתי כחייל בשירות סדיר
- כאיש טכני המסופח לגדוד 402 מהולל של התותחנים.
בתחילת שירותי ירד הגדוד לסיני ופרש כוחותיו
לאורך תעלת סואץ – בכל פעם באזור אחר של התעלה. כך במהלך שלוש שנות שירותי שם.
באותן שנים נפלו עשרות רבות של פגזים בקרבתנו. את
רסיסי הפגזים שנותרו בשטח אספתי.
כאחד שאוהב מאוד את חגי ישראל, לקראת אחד מחגי
החנוכה שעמדנו לחגוג בשטח, עלה במוחי הרעיון ליצור מהרסיסים שאספתי חנוכייה, שתשמש
אותנו אי שם בחולות סיני, הרחק מהבית, בגעגועים אמיתיים לחג החנוכה המתקרב ובא.
אני זוכר את אותם ימים שלפני ערב חג החנוכה, תחת
מטחי פגזים, החלטנו אז שלא לוותר על הדלקת נר חנוכה.
למרות
הכל, עם השיגעון שלי לחגוג את החג, הכנתי משאריות הרסיסים של הפגזים את החנוכייה. נרות
הבאתי מראש מהבית. סופגניות זכינו לקבל אז מאנשים יקרים של הוועד למען החייל,
שפקדו אותנו בשטח.
ואז, בערב החג, תחת אש, ותחת סיכון אמיתי, שנצטרך
לדלג לעמדה אחרת באזור, התקבצנו
כמה לוחמים שיכולים היו להגיע לאירוע, והדלקנו בגאון, תוך שירת שירי חנוכה, את
החנוכייה הזו.
מאז ועד היום חנוכיית הפגזים של מלחמת ההתשה מלווה
אותי, ואני שומר עליה כמזכרת קדושה.
החנוכייה
הזו מגלמת עבורי המון זיכרונות, ואולי אף מעלה על נס את המשך עמידתנו האיתנה ויכולת
ההישרדות של העם כולו.
חנן צור הוא עובד ארכיון חברת החשמל, בניין
רוטנברג, תחנת הכוח חיפה של חברת החשמל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה