יום ראשון, 26 ביוני 2016

שווה בין שווים


ענבל גנפול-שוורץ מתארת את סביבת העבודה שלה בחברת החשמל כ"משפחה מחבקת, מחייכת ואוהבת" שתמיד נכונה לעזור לה. " אני קמה כל בוקר בתחושה של כייף ושמחה, הולכת למקום שהוא בית שני עבורי, לתרום ולהירתם, בחברה נעימה ואוהדת מעין כמותה". פוסט זה מפורסם במסגרת שבוע האחריות החברתית בישראל לקראת פרסום דירוג "מעלה", להערכה והטמעה של מחויבות חברתית בארגונים
 

ענבל גנפול-שוורץ* 



הגעתי לחברת החשמל עם המון אמביציה וצפייה, מיד התקבלתי לתוך משפחה מחבקת, מחייכת ואוהבת.
מיותר לציין שכלל לא הרגשתי מוגבלת, אלא שווה בן שווים, רגילה בן רגילים, שמחה בן שמחים.
חברי לעבודה תמיד נכונים לעזור לי, לדוגמא: באחד המשימות שהוטלה עליי, חלק ממנה דרש קיפול מכתבים רבים למעטפות. היה ברור לכל עובדי המחלקה (כולל מנהלת המחלקה) שהם נרתמים לעזור לי ולוקחים על עצמם את החלק הזה של המשימה.
במטלה שדורשת מיומנות שעלולה להיות קשה עבורי, במקום לחשוב למה לא אוכל לעשות זאת מתייעצים איתי בכדי למצוא אפשרות איך כן אוכל לעשות זאת.
אני קמה כל בוקר בתחושה של כייף ושמחה, הולכת למקום שהוא בית שני עבורי, לתרום ולהירתם, בחברה נעימה ואוהדת מעין כמותה.
בכל בוקר אני עוזבת את משפחתי האהובה ופשוט מגיעה למשפחתי השנייה.
בקיצור זכיתי, ובטוחה שאמשיך לזכות.

* ענבל גנפול-שוורץ, עובדת חברת החשמל במחלקת משאבי אנוש באגף הייצור


אין תגובות: